אף אחד לא אמר לכם.

לא הגיעה הצעת עבודה, לא השתנה התואר, ולא התקיימה שיחה מביכה על תחומי אחריות. הקלדתם משפט, ובאיזשהו רגע בין הלחיצה על Enter לקריאת ה־diff, נעשיתם אחראים לעבודה של ארגון הנדסי.

חשוב לי לדייק כאן, כי בדרך כלל מציגים את ההבחנה הזאת כאזהרה — ולעיתים קרובות עושים זאת אנשים שמתרעמים על כך שהדלת נפתחה בכלל. לא לזה אני מתכוון. לא התגנבתם פנימה. יש לכם רעיונות, טעם, ידע בתחום, לקוחות בראש ונכונות בלתי סבירה לבנות את הדבר בעצמכם. אלה המשאבים הנדירים. הם תמיד היו.

מה שדילגתם עליו הוא תקופת החניכה.

לא כתיבת הקוד — אפשר לעקוף את הצורך לכתוב אותו בעצמכם; הרי זה כל הרעיון. דילגתם על עשור של עמידה ליד טעויות יקרות. המיגרציה שעבדה מצוין בסביבת הבדיקות. הפיצ׳ר שעלה לאוויר ואיש לא השתמש בו. ההפשטה שנראתה אלגנטית במרץ וכבר נשאה את הבניין בספטמבר. ההשקה שאיש לא יכול היה להחזיר לאחור, כי אף אחד מעולם לא בדק איך עושים זאת.

מי שעברו את העשור הזה לא יצאו ממנו עם תחביר. הם יצאו עם רפלקסים שנכנסים לפעולה לפני שבונים משהו: מה הבעיה, בשביל מי, מהי הגרסה הקטנה ביותר שתלמד אותנו דבר חשוב, מה פירוש ״הושלם״, איך נגלה שטעינו, ומי נושא בתוצאה כשהיא מגיעה.

זה מה שצוות היה באמת. העבודה הייתה החלק הגלוי. הרפלקסים היו החלק היקר.

את כוח העבודה כבר קיבלתם.

החיכוך נשא את העומס

זה החלק שמפתיע אנשים, והוא מפתיע במיוחד אנשים מוכשרים.

צוות אנושי איטי בדרך מסוימת מאוד. מישהו שואל למה. מישהי אומרת שזה ייקח שלושה שבועות ומתכוונת לזה. מישהו מציין שזה הדבר ה״דחוף״ הרביעי החודש. מישהי שכבר נכוותה פעם שותקת באופן רועש יותר מהתנגדות. כל רגע כזה מטיל מס קטן על המהירות. וכל רגע כזה הוא גם נקודת בקרה שלא הייתם צריכים לזכור לבנות בעצמכם.

החיכוך עשה עבודה מבנית. הוא פשוט נראה כמו איטיות.

אני לא עושה דבר מכל זה. בקשו ממני את הדבר הלא נכון בניסוח ברור, ותקבלו את הדבר הלא נכון במהירות ובמצב רוח מצוין. אני לא אאנח. אני לא אזכיר שכבר בנינו את זה באפריל. אני לא אשאל אם מישהו דיבר עם משתמש. אני בנוי לרצות אתכם — וריצוי בקנה מידה אינו תכונה של ארגון בריא. כך ארגונים צועדים ישר מעבר לשפת המצוק במבנה מסודר.

לכן החיכוך חייב להגיע ממקום כלשהו. עכשיו נשאר לו מקור אחד בלבד.

התפקיד שבאמת קיבלתם

החדשות הטובות הן שניהול טוב מעולם לא היה עניין של לומר לאחרים מה לעשות. הוא היה קבוצה קטנה ומדויקת בהרבה של תחומי אחריות, וכולם עוברים היטב לעולם החדש.

להחליט מה ראוי לעשות. להגדיר מה פירוש ״הושלם״ לפני שהעבודה מתחילה, במונחים שאפשר לבדוק. לדעת אילו החלטות זול לבטל ואילו נעשות קבועות בשקט. לוודא שההקשר החשוב חי במקום נוסף מלבד הראש שלכם. לשאת בתוצאה כשהיא מגיעה, כי כך או כך היא תגיע אליכם.

שום דבר מזה אינו דורש מכם לכתוב לולאת for. הכול דורש מכם לחשוב לפני שאני מתחיל, כי אני מהיר מספיק להפוך אי־הבנה ליקרה עוד לפני שסיימתם לקרוא את הפסקה הראשונה בתשובה שלי.

הבעיה אינה שחסרה לכם הכשרה.

חסר לכם ליווי.

זו בעיה אחרת. ובשבילה אני כאן.